"ישוב להיות"

ללכת בעקבות הלב החרישי,

ללכת בעקבות אדוות הרכות על פני הנהר הצלול,

ללכת בעקבות אור מהול בזוהר קוסמי,

ואתה יושב שם בפינה,

מחכה שהרוח תיקח עימה את כל הצלקות

שאתה נושא עימך מידי יום

מחכה שהרוח תיקח עימה את כל הזיכרונות

שחרוטות לך בתודעה

אתה חושב שאיני יודעת,

אתה חושב שנכמרו רחמיי,

אולם לא כך הדבר,

אני מפנה את מבטי ממך והלאה,

איני מסוגלת לראות את הכאב שמשתקף

מעיני הברונזה

העיניים שממשיכות לרדוף אותי בכל שעה

וזה לא הצלקות שמפחידות אותי

זה לא הכאב שמרחיק

אלא הינך אשר הפכת לזר במרוצת הקיצים שעברו

אלא אתה שטרם הגלידו פצעייך

עיניי הברונזה חוצות הקיצים,

בטוחות שנכמרו רחמיי,

אבל אין זה כך,

הריני פוחדת כי הכאב טרם פסק

כי אני עדיין רואה אותו משתקף באדוות הרכות,

ואותם ימי צהלה,

לא ישובו להיות

ואני אמשיך ללכת בעקבות רחשי ליבי,

בעקבות כל אותם הצלקות

בעקבות כל אותם הזיכרונות

ואני אמצא את דרכי אל פתח ליבך שחסמת

ואני אמצא את דרכי אל עיני הברונזה

ואולם זה לא יהיה כפי שהיה

אבל חלקיק ממך ישוב להיות