ההסוואה

חשבתי שאם אני אשים על עצמי גלימה

אני אהיה מה שתמיד חשבתי שאני

אבל מהרגע שהייתה עלי ההסוואה

המעטה החל לאט לאט להיסדק

והגלימה שפרשתי על זרועותיי החלה לאט להיפרם
וכל התסכול אשר נערם
שנה על גבי שנה החל לאט לאט להתרוקן

ואני, ואני עומדת באמצע הכאוס
לא מוצאת את נפשי בי
ואני, אני עומדת באמצע הכאוס
ונפשי לא פוסקת וממשיכה לגאות
ואני, אני עומדת באמצע הכאוס
ובוהה על עצמי מהצד
מחכה לסטירה המצלצלת

ואני נערמת מתחת לכל התסכול
מנסה להגיע לפינת הנחמה היחידה
פונה ימינה וצועדת שלושה צעדים
שלושה צעדים קדימה
שלושה צעדים אחורה
האם קיים מזור לפחדיי?
שלושה צעדים אחורה
שלושה צעדים קדימה

ואני נמצאת באותה נקודה
בנקודת האל חזור
באמצע הכאוס אני מחכה
שוב לשים את הגלימה
ולהמשיך לחיות באשליה
כי חיי הם הסוואה אחת בלבד