'תהומות העבר'

לעזוב את העבר ולעבור לחיות בהווה,
להצביע על אופק שמשי וברור יותר,
חשיבה צלולה אינה חד משמעית,
החיים הם גיבוב של חוויות וזיכרונות

הרחק מכאן, מעבר לים,
הוא צופה ובוהה בעולם,
מושיט יד מנסה לגעת בחלום המוכר
אבל הוא נכשל למרות חירוף הנפש
לחיות בעולם המודרני והמנוכר
לחיות בעולם של חלומות
אין טעם להמשיך ולרצות
קיים גבול דק ועדין
בין החלום להתממשותו

לחיות בהווה ולהפסיק להביט לעבר העבר,
קשה לעזוב את הזיכרונות ולהמשיך
כאילו לא אירע דבר,
להושיט יד לעבר החלום אינני יכולה,
למרות חירוף הנפש הטבוע בעצמותי וגידי
צועדת לעבר התהום אני
רק המבט לאחור נשאר ורודף אותי

שאלה קורצת במוחי,
האם התהום שלפני היא אינסופית?
האם יש אפשרות לעצור, להביט קדימה
ולהחליט שזאת לא הבעיה
בעצם מה שמכשיל אותי זאת לא הסביבה
אלא עצם הידיעה שאני צריכה להתגבר על תהומות העבר

לחיות חיים ללא מחר

חיים של עשרים וארבעה שעות

חיים חסרי ציפייה

חיים מלאי תקווה