'נשמה אבודה' - שיר

שובל של ערפל משתרך מאחורי,
לחיות בתוך קופסא נטולת חיים,
כולם רואים ומתפעלים,
אני בפנים חשה ריקנית,
ההתפעלות מנציחה את רגעי הזוהר האבודים

רוצה לצעוק, לזרוק דברים,
אין בי את הכוח להתקדם ולהמשיך הלאה,
קרועה מבפנים,
הם חושבים שהם מבינים, שהם יודעים
איך זה אפשרי? אם כן למה אני עדיין אבודה?
למה אף אחד לא מושיט לעברי יד של עזרה?
מדוע אם כן אני מרגישה סחוטה?

כולם רואים ומתפעלים,
אבל הכול זיוף אחד גדול,
את האמת אני מחפשת בתוך תוכי, אני לבד במסעי,
לחיות בתוך קופסא נטולת חיים,
לראות את הדברים הנאמרים מבחוץ חסרי כל משמעות,

התקווה הקלושה למצוא מקום של כנות ואמת,
אני במסעי לעבר החלום,
אני לא רוצה למצוא את עצמי,
אני כבר נשמה אבודה בים שוצף וקוצף,
היעד הוא למצוא מקום מפלט,
מקום שבו הנשמה שלי לא אבודה,
אותו מקום שבו אני ארגיש בטוחה.