"ילדות אבודה"

נשמות מרחפות בעצלתיים
על פני המדרכות הסלולות
שמש יוקדת צורבת בפניהן החוורות
טיול לאורך המדשאה הצחיחה
פנינו אורו לכבוד קרני השמש החמות
חיכינו זמן מה וההמתנה תמה לה

אני מרחפת ברחוב ללא מוצא
מחכה לבריזה הקרה שתציל אותי
מחממת הלהבות שבה אני נמצאת
אני מרחפת ברחוב ללא מוצא
מחפשת אחר נתיב בריחה

נתיב הבריחה נמצא בהישג יד
אבל בו אני לא בוחרת
אני מחכה לארנב מארץ הפלאות
שיוביל אותי לידי דרך נוספת
דרך לארץ הפלאות
שם בחממה הלהבות, הלהבות קרות למגע
שם בחממת הלהבות, הבריזה נושבת מאחור

אני מחכה לארנב מארץ הפלאות
לארנב שיוביל אותי הרחק מהמקום
שבו הנשמות מרחפות בעצלתיים
על גבי  המדרכות הסלולות
אני מחכה לארנב שיובילני לא אל נתיב הבריחה
אלא לארץ הפלאים שבה חשקה נפשי
לארץ שבה קסם הוא ברור מאליו
שבה אסגור את עיני
ומולי יהיו דמויות צבעוניות מרצדות במהירות

ארץ הפלאים שלי, היכן את?
מדוע אני ממשיכה לנוע בעצלתיים
תחת השמש היוקדת?
נשמתי נצרבת, ואני ממשיכה כאילו לא ארע דבר

אני הולכת לכיוון נתיב הבריחה
סלח לי ארנב הקסמים
שוויתרתי, בחרתי לברוח
ולא להתמודד עם עצמי
סלח לי שלא יכולתי יותר להמשיך לרחף
בעצלתיים לאורך המדרכות הסלולות