"מקלט"

לעזוב את המקלט
להגיע למרומי ההרים
לצעוק את מה שליבי חושק לומר
לא לוותר על אף פרט
להוציא לאור את כל הכאב והתסכול

לגרום לליבי להזרים את הדם
דרך הפחד שבעורקיי נחרט

הגשם נוזל על גופי
בעוד דמי קר כקרח
חום גופי עולה
ומאיץ את האדרנלין
השרירים נעים בפני עצמם
כמו מריונטות שנשלטות על ידי תת המודע
ואז בבת אחד
קולות פעמונים צרודות כמו ירי הנשק
מפעימים את העמק בעוצמתו
עיני נסגרות
הדבר היחיד שנותר לראות
זה התרוצצות העננים בשמיים
הירוקת מתחת וידי
ידי הפצועות מעבודת הנול
זועקות כי היגון עדיין איננו נפרם