"זוהר הלילה" - הקדמה
3 דפיקות על הדלת, הלובן של הירח נכנס והצליל על החדר החשוך
חשבתי אם כדאי לי לפתוח
מה מצפה לי מעבר לדלת
מה זה משנה?
החיים קצרים חשבתי לעצמי
ניגשתי אל הדלת שמתי את היד על הידית והרגשתי את המתכת הקרה מתחת לאצבעותיי
מעבר לדלת אפשר היה לשמוע נשימות צלולות וברורות
פתחתי את הדלת, והנה הוא עמד שם
נסיך
חלמתי עליו אין ספור פעמים, וסוף סוף זה התגשם
האם להאמין ? האם זאת אשליה? אולי זה חלום נוסף?
כמובן, שכל זה היה פרי דמיוני המזוכך באלכוהול מעורבב שהכנתי לעצמי כדי להקהות על הכאב
אבל האמת שלא שתיתי אלכוהול, זה מה שרציתי לכתוב, כי בשביל לברוח מהמציאות אנשים חושבים שאלכוהול הוא הפתרון האולטימטיבי.לדעתי אנשים גורמים לעצמם להאמין בכך שיש כל מיני דברים שמקהים על התחושה, אבל זה לא אמיתי או מוחשי, הכול שקר מדומיין.
בשבילי כל מה שאני צריכה לעשות כדי להקהות על הכאב זה לעצום את העיניים ולדמיין לעצמי עולם אלטרנטיבי שכל מה שאי פעם רציתי יש בו.
למה כל כך קשה להשיג את מה שאנחנו רוצים? יש תמיד קירות לבנים שצריכים להתמודד איתם
יש תמיד מחסומים
אני לא טובה בלהילחם, אני טובה בלעמוד בצד ולהסתכל על המתרחש ולתרגם את המצב בראש
אז מה קרה עם הנסיך אתם שואלים?
כמו כל פעם ברגע שאני פותחת את הדלת ורואה אותו,גופו מתחיל באיטיות להתפוגג לאבק ולהיערם לערמה אחת אפורה
למרות הכול גם הדמיון שלי הוא לא מושלם ויש בו צדדים שליליים בדיוק כמו במציאות, זה בלתי נמנע.
חשבתי אם כדאי לי לפתוח
מה מצפה לי מעבר לדלת
מה זה משנה?
החיים קצרים חשבתי לעצמי
ניגשתי אל הדלת שמתי את היד על הידית והרגשתי את המתכת הקרה מתחת לאצבעותיי
מעבר לדלת אפשר היה לשמוע נשימות צלולות וברורות
פתחתי את הדלת, והנה הוא עמד שם
נסיך
חלמתי עליו אין ספור פעמים, וסוף סוף זה התגשם
האם להאמין ? האם זאת אשליה? אולי זה חלום נוסף?
כמובן, שכל זה היה פרי דמיוני המזוכך באלכוהול מעורבב שהכנתי לעצמי כדי להקהות על הכאב
אבל האמת שלא שתיתי אלכוהול, זה מה שרציתי לכתוב, כי בשביל לברוח מהמציאות אנשים חושבים שאלכוהול הוא הפתרון האולטימטיבי.לדעתי אנשים גורמים לעצמם להאמין בכך שיש כל מיני דברים שמקהים על התחושה, אבל זה לא אמיתי או מוחשי, הכול שקר מדומיין.
בשבילי כל מה שאני צריכה לעשות כדי להקהות על הכאב זה לעצום את העיניים ולדמיין לעצמי עולם אלטרנטיבי שכל מה שאי פעם רציתי יש בו.
למה כל כך קשה להשיג את מה שאנחנו רוצים? יש תמיד קירות לבנים שצריכים להתמודד איתם
יש תמיד מחסומים
אני לא טובה בלהילחם, אני טובה בלעמוד בצד ולהסתכל על המתרחש ולתרגם את המצב בראש
אז מה קרה עם הנסיך אתם שואלים?
כמו כל פעם ברגע שאני פותחת את הדלת ורואה אותו,גופו מתחיל באיטיות להתפוגג לאבק ולהיערם לערמה אחת אפורה
למרות הכול גם הדמיון שלי הוא לא מושלם ויש בו צדדים שליליים בדיוק כמו במציאות, זה בלתי נמנע.
Comments