candleburn

רוז יצאה לטיול ונעלמה בתוך מערבולת זמן. המערבולת פשוט השתרעה לה בתוך שדה אינסופי של סביונים. סביונים מכל עבר הקיפו אותה ולא אפשרו לאתר דרך אחרת. רוז הייתה בטוחה שהזמן עצר מלכת. אולם היא לא תיארה לעצמה שכבר 6 שנים עברו להן והיא כבר לא אותה אחת שהייתה בתור נערה. לאן השנים נבלעו להן? לאן הלכו כל הדקות והשעות? למה הילדה של פעם אימצה לעצמה את כל ההרגלים הנושנים והרעים של חבריה? למה רוז הפכה להיות בודדה יותר מאי פעם? את התשובה לשאלה הזאת היא לא מצאה. פרק א' שנים על גבי שנים הייתי בטוחה שאני אלמד ואשתפר ושאהיה הגרסה היותר טובה של עצמי, שאני אלטש את האבן שאני ואהפוך לאבן אמרלד מרהיב. התיכון היה התקופה הכי אפורה וגם התקופה הכי מרהיבה שהייתה לי אי פעם ואז פשוט עם תום התקופה הזאת הגיעו שנתיים שבהן לא עשיתי שום דבר מיוחד עם עצמי וכעבור שנתיים הללו הכל נהיה אפור ודיכאוני – אפור יותר מאפור קודר של יום סגרירי וגשום שלפחות בו היה שמץ של נחמה בעקבות ריח הגשם וההיטהרות -  ואני על סף התמוטטות נפשית אבל אף אחד לא מבין את זה ולאף אחד לא אכפת. הטלפון מצלצל – ואני לא מסוגלת להושיט את ידי ול

No matter how old i'm - i'm a big fan of "Studio Ghibli" movies - every year i'm looking forward to see a new production by this wonderful Studio. Every movie touches my heart so deeply and leaves its impact for years to come. I recommend everyone to see "From Up on Poppy Hill" - it's latest movie by Ghibli.

I can't wait to hear  Hayley's new EP album ! - she's such a fun spirited perosn - check out her video ->